פרופסור גד יאיר

הרפתקה, הילה ואדם: המסע כחוויה מעצימת זהות

 מנהל המכון לחקר הטיפוח בחינוך של ביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית. 

פרופסור לסוציולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר שימש המנהל האקדמי של תכניות המוסמך בבית הספר לתלמידי חו"ל, וכיום הוא מכהן כראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ועומד בראש הקתדרה למחקר חינוכי ע"ש לואי ואן וולנס. מחקריו עוסקים בתחום של מוטיבציה ואי-שוויון חינוכי, וכן בתֵיאוריה הסוציולוגית בהקשרים תרבותיים. בשנים האחרונות התרחבו מחקריו לתחום של חוויות מפתח חינוכיות והשפעותיהן ארוכות-הטווח על בוגרים. 
בעל תואר שלישי בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, 1994.
 

 

תקציר ההרצאה: 
בהרצאה זו אעמוד על המושג של חוויות מפתח ואתאר את המודל שפיתחתי לחקירה ותיאור של הגורמים לחוויה, הממד הפסיכולוגי בזמן החוויה והתוצרים ארוכי-הטווח שלה. אסקור את המחקר ואדון בהן בעיקר בהקשר של פעילויות בלתי-פורמליות.
חוויות מפתח במסגרות בלתי-פורמליות מלמדות כי בניגוד לדימויי השעשוע והעברת הזמן בנעימים, הן מחוללות רמה גבוהה של מצוינות, הן ברמת הפעילות והן ברמה האישית של המפעילים אותה. במסגרות הבלתי-פורמליות, אולי דווקא בגלל היותן בלתי-פורמליות, דמות המדריך (הרב, או המאמן) בלטה בדברי המרואיינים שלי ועמדה לנגד עיניהם כאידאל אנושי ומקצועי גם לאחר שנים ארוכות. גם זמן כה רב לאחר שעזבו את המסגרת, השפעתה אצורה בתוכם ופועמת בחייהם בנוכחות מתמדת. למעשה, מסתבר שמסגרות בלתי-פורמליות כלל אינן מבוססות על "משחקיות", ואין מופגנת בהן אי-רצינות כלשהי. להפך, הן רציניות, קפדניות ולעתים אף סגפניות מעט. המדריכים במסגרות אלה מבקשים להביא את חניכיהם למיצוי כישוריהם ויכולותיהם, ולפיכך הם מממשים את הסטנדרטים הגבוהים ביותר ורואים את עצמם ככלי חשוב להשגת המטרות של התחום או הדיסציפלינה. בתחומים מסוימים, כגון אמנויות לחימה, אלה הן למעשה מסגרות ההכשרה היחידות בתחום, ובהתאם גם מידת רצינותם של המדריכים בתחום זה. גם בחוגי מדע או חוגי סיור התגלו גישות רציניות, כאילו בחוגים עצמם מבוצעות פריצות דרך מדעיות ומתגלות תגליות חשובות באמת - במיוחד של אדם על עצמו, ערכיו ומסגוליותיו.הממצאים על חוויות המפתח במסגרות בלתי-פורמליות גם מלמדים שהן מבוססות בראש ובראשונה על אישיותו של מחולל הפעילות: על המרצה, המדריך, האומן, המאסטר, הווירטואוז, על המצוינות ועל המוסריות שלו, על התגלמות ערכיו בהתנהגותו, בגופו ובמסריו. במובן מסוים, המסגרות הבלתי-פורמליות הן לא ממוסדות, מכיוון שכל מהותן מותנית במי שמפעיל אותן. משמעות הדבר היא שהמדריכים במסגרות הבלתי-פורמליות הם לא ברי החלפה במנגנון טכני. אם יחליפו אותם במדריכים אחרים, הפעילות עלולה לאבד כל משמעות. המסגרות הבלתי-פורמליות מבוססות על האדם, ולכן קשה מאוד למסד אותן בשגרת חוגים שיוכלו ליצור השפעה ארוכת טווח, כמו של אותם מלמדים וירטואוזים.
אולם פטור בלא כלום אי אפשר. ניתן לתכנן את הבלתי-מתוכנן - אפשר ליצור מצבים מאורגנים, המזמנים חוויות מפתח שנראות, על‑פניו, אקראיות ביותר. ואכן, במחקר על חוויות מפתח חשפנו סדרה של מאפיינים מבניים, ואף מתחנו קווי השפעה סיבתיים בין כל אחד מהם לבין תפוקות חינוכיות מסוימות. באמצעות ניתוח לאחור של מאפייני החוויה ובאמצעות "פירוק" התנהגויות המדריכים למרכיביהן - ניתן יהיה ללמוד מהו בדיוק מקור כוחה של החוויה ומדוע. אין ספק שכמה מן הממדים שזיהינו בעבר יופיעו בניתוח מעין זה, ובהחלט ייתכן שחדשים יתווספו לו. הזיקה בין המודל של חוויות מפתח לבין פעילויות בלתי פורמליות בימים אלו תתברר עוד בעתיד.