אלי שיש

מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ, משרד החינוך.
משנת 1981 החל אלי את דרכו במערכת החינוך  כמורה לשל"ח וידיעת הארץ, את התואר השני סיים  באוניברסיטה העברית בירושלים. 
בעבודת התזה חקר את נושא החינוך הבלתי פורמאלי לזהות יהודית במסגרת המסעות לפולין.
בימים אלה לומד כתלמיד מחקר לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב מחקרו עוסק בחינוך הבלתי פורמאלי לידיעת הארץ כמעצב זהות יהודית.
בין יתר החיבורים שכתב בנושא הטיול ככלי חינוכי, הוציא לאור את הספר "הכי ישראלי שיש", "שח אד"ם" ו-"רציתי להגיד לך".

 

המאמר: 
החינוך להכרת הארץ היה ועודנו מסורת ותיקה בתרבות הציונית אשר התבטאה במסעות להעמקת הזהות, ההזדהות, הזיקה והשייכות לעם לארץ ולמדינה. לאורך הדורות פיעמה בקרב בניה ובוניה של מדינת ישראל זיקה רגשית עמוקה לארץ ולנופיה. מורשתה ההיסטורית והתרבותית היוו מקור כוח שאפשר לדורות של חלוצים ולוחמים להקים ולפתח את מדינת ישראל ולהגן עליה. 
החינוך להכרת הארץ מזמן תהליכים להעצמת החינוך הערכי וללמידה פעילה המשלבת מתודות מתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, חוויות שמכוונת למטרות רלוונטיות בעולמו של התלמיד תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתהליך הלמידה. מערכת משלבת שכזו תאפשר יצירת נוסחה חדשה של תהליכי חינוך שנשזרים לכדי שלם תעודד שותפות של הצוות החינוכי, התלמידים וההורים (חברת בית הספר) כך שכל פעולת למידה שתתרחש בבית הספר ומחוצה לו תיצרב בזיכרונו של התלמיד כחוויה ייחודית שתהפוך את 'השיעור הנלמד' ל'שיעור לחיים' .
אם כן, כיצד ניתן לגשר על הפער שבין התפיסה שההישגים הלימודיים של בני הנוער בחברה הישראלית נתפסים כמדד המשמעותי ביותר להערכתם וכסמל מרכזי להצלחה. למרות ההצהרות הברורות המופיעות במטרות החינוך המערכת נעה בכיוון התואם את ציפיות החברה ממנה. בתי הספר מכוונים להישגים בבחינות הבגרות על כך נמדד הצוות החינוכי. השקעת מירב הזמן והמשאבים בהישגים לימודיים דוחק בהכרח את החינוך לערכים לשוליים גם כי המשאבים לקיומו דלים, וגם כי אינו נמדד. התוצאה המתקבלת מוצאת את חברת בית הספר: הנהלה, מורים ותלמידים והוריהם ממוקדים בהישגים הלימודיים (ציונים ומבחנים) בכל דרך, פחות בחוויית הלמידה, ועוד פחות מזה בתהליכים חינוכיים-חברתיים-ערכיים הבונים את אופיים ואישיותם של הבוגרים. 
"מסע ישראלי" הופעל בבתי הספר החל משנת 2006, הציב אתגר מורכב להנהלת בית הספר בדרישתו לשיתוף הצוות החינוכי לאורך התהליך כולו, ובכלל זה השהייה הממושכת בת שישה ימים כולל שבת עם התלמידים בשטח. הספקות שעלו בתחילת הדרך נמוגו לחלוטין עם התברר תוצאותיו המוצלחות שהתבטאו בתגובות הצוות והתלמידים בעקבות המסע. מן הראוי להתבונן במסע מסוג זה לעמוד על מרכיביו ולהתאימם למתרחש בחיי בתי הספר ולמסוגלות הצוות החינוכי. כל זאת מתוך כוונה מוצהרת כי את היבטי החינוך יש להותיר בידי הצוות החינוכי בבית הספר לעשייה המתאימה עם התלמידים, להסתייע בגוף חיצוני בשירותים משלימים מבלי להפוך את היוצרות. 
מטרת חיבור זה היא לבחון את 'המסע' הן כמסגרת, הן כזירה לפעילות והתוכן שלה, המאפשר התנסות רבת גוונים ומאתגרת בהיבט: הרגשי, הקוגניטיבי, הפיזי והחברתי. להציע כיצד לחזק את החינוך הערכי על ידי יצירת מסגרת חינוכית ייחודית הפועלת בכלים בלתי פורמאליים אשר יובילו את התלמידים להרפתקת זהות, חוויית למידה המשפיעה על עיצוב הזהות. ולבסוף להציע 'מסע משמעותי' כחוויה ייחודית 'שוברת שיגרה' בחיי בית הספר כזו המשפיעה באופן דרמטי על כל המשתתפים מחנכים ותלמידים כאחד, אדגים כיצד "חוויית המסע"  יכולה להעניק למשתתפיה 'שיעור לחיים'. 
כדי לעמוד על משמעות המסעות ועל חשיבותם בעיצוב זהות ואת השימוש במסעות לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית-ציונית מראשית התגבשותה ועד ימינו אלה, אסקור בקצרה את ההיסטוריה של המסעות מחד ומאידך לעמוד על תרומת הפעילויות לעיצוב אישיות בני הנוער אשר לקחו בהם חלק. לאחר מכן אסביר את משמעות המושג 'מסע משמעותי' ובעקבות כך אציע מודל להבניית 'מסע' בבית הספר.
החינוך להכרת הארץ
החינוך להכרת הארץ באמצעות מסעות מעיקרו הוא תהליך עמוק להקניה והפנמה של מסכת ערכים חברתיים-אזרחיים-לאומיים. זוהי 'שפה ישראלית ייחודית', שיח רב ממדי-רגשי, קוגניטיבי, פיזי וחברתי עם נוף הארץ והמורשת התרבותית, לגילוי עצמי היוצר הרפתקת זהות ולעיצוב הזיכרון הקולקטיבי הלאומי בקרב המשתתפים. המסע בחבלי ארץ ישראל היה למסורת שצמחה בד בבד עם התפתחות הציונות שהובילה דורות רבים של בני נוער בשבילי הארץ. מסעות אלה תרמו ליצירת קשר בלתי אמצעי ל'נוף מולדת', מפגש נעורים שהעצים חוויה רגשית עמוקה. גם היום המסעות בשבילי הארץ הם תהליך השובה את נפש האדם שבתוכנו, ובכך נעוצה משמעותם החינוכית. זהו תהליך שמחזק את רקמת היחסים החברתית והקשר המשותף למעורבות ועזרה הדדית, ואת החיבור למורשת הארץ באתרים השונים. הפעילויות מעוררות סקרנות ומאפשרות למשתתפים מיצוי יכולת וכישרון, ביטוי ומימוש עצמי. כמו אז זימנו המסעות לבני הנוער חוויה מאתגרת ותחושת הזדהות.
אופיו 'הציוני-לאומי' של המסע עוצב עוד בתחילת ימי העלייה הראשונה. ראשית המסעות הארוכים לגילוי ארץ ישראל החל בטיולים אשר הובילו המורים בבתי הספר במושבות, שהוליכו את תלמידיהם לטיולים בסביבתם הקרובה. אט, אט תפסו רעיונות אלה מקום בהוויה הישראלית המתרקמת והטיולים הותאמו לתנאי הארץ. אנשי העליות הראשונות שטיילו בארץ היו ילידי אירופה, ובטיוליהם הם חיפשו את הרגשת הזהות עם 'ארץ האבות'. הרגשת זהות זו נוצרה בעיקר באמצעות התנ"ך והמקורות היהודיים האחרים. יוסף ברסלבסקי (1940)  בהקדמה לספרו מדבר על הזיכרונות עצמם הדבקים בשמם ההיסטורי של המקומות. התפתחות הטיולים, שהפכו עם השנים ל'סיורים' ול'מסעות', יצרה בהדרגה נוסח טיילות ישראלי-ייחודי עד לגיבושו בשנות הארבעים כ'מסע' בפלמ"ח שהיה לחלק ממתכונת האימונים. תרבות מסעות מדבר של בני הנוער מראשית המאה העשרים הפכו למסעות במסגרת לימודי הגדנ"ע בבתי הספר התיכוניים ובשלושת העשורים האחרונים הפכו לטיולים שנתיים שקיבלו עם השנים אופי תיירותי. מקור ההזדהות של הקולקטיב הציוני והמסעות המפרכים שנתפסו פעם כמבחן לאהבת הארץ קיבלו חזות שונה הממוקדת בחוויית הפגה ונופש מקבץ של 'אטרקציות' (שייט קיאקים, ספורט ימי, גלישה מצוקים וכו') המשלבות פעילויות זרות לסיור המתנהל על השביל המסומן בנוף הפתוח. 
מרבית הטיולים השנתיים מנוהלים כיום על ידי חברות טיולים מסחריות אשר לעתים קרובות מובילים את הטיול השנתי על פי אינטרסים מסחריים תוך העדר הכוונה לתכליתם הערכית והלאומית ממנה נולדו. כך גם קשה למצוא חיבור כלשהו להוויה החינוכית-חברתית-ערכית של בית הספר. הצוות החינוכי נותר לטפל בבעיות משמעת ללא כל אפשרות (או מיומנות) למעורבות בתכנים, בתהליך ובמהות הטיול. בטווח הקצר מצב זה אולי נוח לכל השותפים - שכן עיקר הנטל ניטל מההנהלה והצוות החינוכי בבית הספר, אולם הפיחות המכרסם יצר תהליך הרסני. ניתוק הצוות החינוכי מחיוניותו של מסע להכרת הארץ ומערכו החינוכי-ערכי-לימודי-לאומי במכלול התהליכים החינוכיים המתרחשים בבית הספר. 
כיצד יכול אפוא מסע להשפיע על הליך גיבוש אישיותו של הפרט המשתתף בו? (צוריאל, 1990)  טוען שהליך גיבוש הזהות הוא הדרגתי ולא בהכרח נובע מידע. החלטות ומחויבות מתבצעות שוב ושוב עד שהן מתגבשות לחלק ממבנה האני, והן שיוצרות לבסוף את המבנה העיקרי של הזהות. הטכנולוגיה המתקדמת ומסכי הטלוויזיה יצרו מבוכה סביב שאלת הזהות (לימיש 2007) . יש חוקרים הנוטים להשתמש במונחים "זהות" ו"הזדהות" באותה המשמעות. המושג "זהות" מבטא את סימני ההיכר האובייקטיביים, ומושג ה"הזדהות" מבטא הרגשה סובייקטיבית, שיח פנימי מתמיד של אישיות הפרט עם "הסביבה". מתברר כי הזהות ניתנת לפיתוח ולקידום ב'סביבה' מאפשרת ומאתגרת תוך ליווי וסיוע בתהליך של גילוי עצמי מודע ופתוח. תכנית התערבות חינוכית מתאימה לפיתוח הזהות ולהעמקת תחושת השייכות תאפשר באמצעות כלים בלתי פורמאליים מורטוריום המאפיינת מתבגרים הנמצאים בעיצומו של תהליך גילוי העצמי ובחירת מסלולם האישי. מסע חווייתי ומאתגר יכול להוות זירת התערבות חינוכית מצמיחה הן לצוות החינוכי והן לתלמידים מתוך התנסות. 
תהליך חינוכי ומעורבות מכוונת בסביבה חברתית תומכת מאפשרים לתלמידים התנסות חווייתית מרגשת. סיפורי המסע מאפשרים למשתתפים בהם להיות חלק מהסיפור שבהבנייתו מגבש את הנרטיב (הזיכרון הקולקטיבי הלאומי) ומעניק לכאורה למשתתפים אישור כניסה לקבוצת החברתית. תחושה זו מעצימה את רגש ההזדהות ומחזקת במתבגר את תחושת ההשתייכות והזיקה למורשתו התרבותית. חוויות חיוביות כאלה מסייעות לו לעצב את זהותו על רקע התכונות, הערכים והנורמות של החברה ו"הסביבה" בה הוא גדל ומתפתח. 
(שבייד, 1974)  טוען ש"זיקת מולדת היא פועל ההכרה, והיא נמשכת מפועל קודם של ההכרה - פועל ההזדהות הלאומית" הוא מציע לתפוס את הגדרת הזהות של הפרט כבעלת תכנים תרבותיים וזיכרונות לאומיים מובהקים המקופלים בעולם הרגש וההכרה שלו. לפיכך, מסעות להכרת הארץ יפעלו כגורם המסייע בעיצוב זהותו האישית של המשתתף, מחזק את תחושת השייכות והזיקה לזיכרון הקולקטיבי הלאומי מסעות אלה יהוו את המסגרת, הכלי והתוכן להעמקת הזיקה הלאומית של המשתתפים בהם. 
המסע מהווה את המסגרת, הזירה והתוכן לחינוך ערכי ולהעמקת הזהות 
"ערכים אינם תפיסה מסוימת של המציאות אלא מגמה מסוימת לגבי המציאות". (אבינון, 1999) . המסע מזמן אפשרויות רבות ממדים במגוון נושאים: לתצפית ומחקר, היכרות עם נופי מולדת והזדהות, אינטראקציות חברתיות ייחודיות, מפגש בין תלמידים שלא על רקע יכולותיהם הלימודיות המבנה דימוי עצמי וגילוי עצמי, התמודדות אישית עם אתגר תנאי השדה (גרטל, 2010) . בתקופת המנדט הוחדרו ערכים אידיאולוגיים לתחום ידיעת הארץ כחלק מהפוליטיזציה של מערכות החינוך (אבישר, 2000) . בחברה המודרנית הקניית ערכים יכולה להתקיים על ידי טיפוח היכולת של היחיד לבחור בין ערכים התואמים מצבים שונים או תפקידים שונים. אמנם מטרתו העיקרית של המסע היא להקנות ערכים לאומיים, זהות וזיקה לאומית, אולם התפוקה המתקבלת מיצירת תהליך שיטתי מותאם מחזק את מכלול התהליכים החינוכיים-ערכיים בבית הספר. המסעות יהיו מסגרת ייחודית בהוויה החברתית רווית המסכים של התלמידים בבתי הספר כלי משמעותי להעצמת הרלוונטיות לתלמידים ולהטמעת מטרות חברתיות. הבחינה העצמית תוך בניית הזהות והמחויבות לשימורה מגדילה את הסיכוי לצמיחה מוסרית וערכית. המתבגר מכיר במחויבות שלו לזהותו, לאלמנטים שהוא תופס כמהותיים לו. הזהות מהווה עוגן לסוגים שונים של מחויבויות, בין כאלו שנבחרו על ידו, ובין כאלו שאומצו על ידו בדיעבד (ניסן, 1999) . במהלך המסע עוד בבית הספר ולאורך מסלול הסיור בשדה בחוויית המפגש באתר הספציפי דילמות העולות בעקבות כך יעודדו שיח במעגל השווים על הנושאים שעלו. מעגל שיח העיבוד של התלמידים המתקיים בעקבות החוויה באתר יעודדו הבעת עמדה אישית מבוססת. גיבוש דעה אישית ובחירה חופשית המתקיימת בשיח, מסייעת בגילוי חלופות, ומעודדת מתן ביטוי למחשבות, ועוד (צפרוני, 2006) . 
רכישת ידע וגירוי קוגניטיבי לסקרנות היא אחת מהמטרות היסודיות של כל פעילות חינוכית. גירוי שכלי מעורר פליאה, סקרנות והשתאות ורצון חזק לידע. חוויה משמעותית מותירה את רשמיה למשך זמן ארוך יותר. הסקרנות היא הנעה פנימית. הרגש הוא חלק מהותי בכל תהליך חינוכי (ההיבט הרגשי). העוררות הרגשית היא תנאי מפתח לחוויית התנסות משמעותית (יאיר, 2006)  . כשהפעולה משפיעה רגשית על המשתתפים, היא מובילה את הלומדים למצב 'זרימה'  שמניעה אותם ללמידה שבה הם מתענגים במהלך הפעילות. כאשר החוויה תשפיע על המשתתפים רגשית, היא תהיה משמעותית עבורם. הזדהות של המשתתף עם החומר יכולה להיווצר מהצלחה מתמשכת המחזקת את הזהות (האני) ומניעה אותו להמשיך ולחפש סיפוקים. האתגר הפיזי מהווה מעין מבחן אופי ומדד לאיכות והיכולות הפיזיות של המשתתף בחוויה. תחושה של סיפוק הנובעת מהיוקרה המוענקת למשתתף בעקבות העמידה באתגר הפיזי.
הגילוי העצמי: ידיעה והכרה של האני נתפסות כיכולות הסתגלותיות של הפרט שבאמצעותן הוא מבין את עצמו. הכרה עצמית מקרבת את הפרט אל יכולותיו האמיתיות בעקבות העמידה בהיבטים הפיזיים-קוגניטיביים-רגשיים. גרדנר (1996)  טוען שנגישות לעולם הרגשות הפנימי של הפרט מאפשרת לו לסווג אותם ולהסתמך עליהם להנחיית התנהגותו. "לאדם בעל אינטליגנציה תוך-אישית טובה יש דימוי בר-קיימא ואפקטיבי של עצמו (שם, עמ' 25). גילוי עצמי מרחיב בחוויית התנסות את גבולות האני של המתנסים ומעצים את כוח פעולתם. בהיבט הפיזי הוא מקנה לפרט תחושת ביטחון ביכולתו ובמידת המסוגלות שלו לגבי עצמו. בנדורה (1997)  טוען כי מסוגלות עצמית מתפתחת בתהליך ארוך של למידה חברתית אולם לעיתים דיי בחוויות התנסות משמעותיות בודדות לפיתוח תחושת מסוגלות עצמית.
המסגרת החברתית מהווה מצע תומך ומאפשר ללמידה ולהבנת ההתרחשויות והתופעות ולהעצמה רגשית ככל שהפעילות תעורר מנגנונים פסיכולוגיים, היא תשפיע בעוצמה רבה יותר על המשתתפים.
המסע
מכיוון שהחיפוש אחר משמעות טבוע באדם, הלומדים מתרכזים בעיקר במטלות הלמידה שהן משמעותיות ורלוונטית בעבורם מבחינה אישית. ידע שנלמד בצורה פעילה ומפתחת חשיבה, הופך מידע סביל ולא מקושר, לידע פעיל ומקושר המהווה בסיס להמשך למידה משמעותית. ידע שנלמד באופן זה יישמר בצורה טובה יותר לאורך זמן ויהפוך לשימושי בהקשרים רבים, גם מעבר להקשר שבו נלמד. הלמידה האנושית היא תגובה הדרגתית לצבירת הידע מתוך התהליך שמזמנת ה'סביבה' , על פי שלבים, כך שהלומד יכול לעבור בהדרגה מהקונקרטי למופשט. הלמידה מועצמת במיוחד מחוויית התנסות, חוויות אלה משפיעות על הלומדים ועל עוצמת הרצון והנכונות שלהם להמשיך. כאשר הלומדים חשים שהם ניצבים בפני אתגר לעמול לקראת מטרות גבוהות במידה הולמת מתרחשת למידה משמעותית. לפיכך, למידה משמעותית תהיה אפוא למידה קונסטרוקטיביסטית, הבנייתית ומחויבת הקשר ואינטראקציה חברתית אשר בה אין קיום לידע במנותק מהיודע. לאורך התהליך בונים הלומדים ידע חדש תוך שהם מסתמכים על הידע הקיים שלהם בדרכים בעלות משמעות בעבורם. היות והלמידה היא חברתית מעיקרה והיא מושפעת מן הסביבה הכוללת, לקבוצה החברתית כסביבה התומכת יש חשיבות רבה בלמידה. לכן נדרשות הזדמנויות לפעילות גומלין חברתית, לאתגר ולמשוב אינטראקטיבי.
המסע הוא פעילות 'שוברת שיגרה' רב-ממדית המשלבת בתהליך חינוכי מובנה, למידה ופעילות חברתית-ערכית להכרת הארץ מכיתה א' ועד י"ב. הסיור הרגלי בשבילי הארץ הוא שיאו של המסע המאפשר חוויית התנסות מאתגרת לכלל המשתתפים. בתהליך מעורבת חברת בית הספר תוך שותפות, אחריות ומחויבות למרכיבי השלם, לכל אחת משכבות הגיל. ככל שהמסע יתבצע כאירוע חינוכי עמוק, אמיתי ושלם השפעתו תהיה רבה על הלמידה בבית הספר ותוצאותיה משמעותיים ורלוונטיים יותר לעולמם של התלמידים.
חריגה מן היומיום משפיעה לא רק בזכות היותה כיף או שינוי אווירה. השפעתה העיקרית מתרחשת מפני שבמהלכה נשברת מסכת הניכור שחוצצת בין המשתתפים לאני שלהם, ובזכות חשיפתם של תכונות וכישורים שהמשתתפים לא ידעו שיש בהם (יאיר, 2006, עמ' 112).
מסע הוא תהליך מובנה להכרת הארץ מכיתה א' ועד כיתה יב', באמצעות סיורים רגליים בשבילי הארץ, תצפיות, ביקור באתרי טבע, פיתוח לאומי ומורשת, ושימוש במקורות בהקשרים מגוונים לשטח. המסע נועד להרחיב ולהעמיק את מעורבות הצוות החינוכי בית הספר בשילוב הסיורים להכרת הארץ בתוכניות לימודים קיימות בשכבות הגיל השונות ושיתוף מרב המחנכים, המורים, ההורים והתלמידים בתכנון ובהכנה לקראת היציאה למסע, בביצוע הסיור בשדה ובפעילות הסיכום ועיבוד של החוויה השלמה המתקיימים בשדה ובבית הספר. בתוך מכלול הפעילות חינוכית המתרחשת בבית הספר המסע נועד לשבור את השגרה ולהיות שיאו של התהליך החינוכי השלם. פעילות שכזו מזמנת תהליכים חינוכיים-לימודיים-ערכיים לעיצוב אופי ולהקניית מיומנויות וערכים הקשורים ביחסים שבין הילדים והנוער, לארצם, לקהילתם ולחבריהם. מסע שכזה אוגד את כלל ההיבטים ה'סביבתיים' (הפיזי, החברתי, הקוגניטיבי והרגשי) שבהם מתרחשת הלמידה לשלם אחד.
מסע משמעותי יוביל את התלמידים בשבילי הארץ ל'מפגש' רב-תחומי להכרה והבנה מלאה יותר של הדברים הנלמדים בבית הספר בכלל ובמסע בפרט. לפיכך, תכליותיו העיקריות של המסע במערכת החינוך יהיו סיורים רגליים בשבילי הארץ (בנופי מולדת) להכרת הארץ, לחיזוק האהבה אליה ולהגברת הגיבוש החברתי של הכיתה והשכבה. מעבר לייעודו של המסע: להכרת הארץ ואהבתה וטיפוח המחויבות והאחריות לארץ ישראל (לנוף, לטבע, לאדם ולחברה) ולמדינה, תרומתו תהיה רבה להעצמת החינוך הערכי ולמידה משמעותית .
 פרופיל המסע ומרכיביו 
המסעות לידיעת הארץ שהתפתחו בתרבות הציונית הדגישו את חשיבות הסיור בשבילי הארץ. מסעות אלה אתגרו את ההולכים וזימנו להם מגע קרוב עם הארץ העצימו את החוויה והקשר הבלתי אמצעי עם נופי הארץ ואתריה. כמו אז גם היום חיוני שמסלולי הסיור יהיו בעיקרם הליכה רגלית המשלבת תצפיות ללמידה והתבוננות, לינה בתנאי שדה ובישול עצמאי של הארוחות המשותפות. את האחריות על מירב מרכיבי המסע עוד משלב התכנון נכון יהיה להטיל על התלמידים והצוות החינוכי כקבוצה משותפת, ולא על גורם חיצוני. כל בית הספר ידאג שרמת קושי ההליכה ותנאי הלינה יעמדו בהלימה לצוות החינוכי ותרבות בית הספר, לגיל התלמידים, 'לתרבות חיי השדה' ולהרגלי השהייה בשדה והסיור שלהם. הגדלת הקושי תתקיים בהדרגה תוך שיתוף כלל חברת בית הספר לתהליך שבסופו המסע יהווה אירוע מעצב ומשמעותי מבחינתם.
פרופיל המסע מציע היקף וסדר ביצוע לכלל מרכיבי הלמידה בבית הספר, לאור שיקולים חינוכיים הוא ישמש שלד עבור כל השותפים לעיצוב המסע: המתכננים והמבצעים. לכל מסע שכבתי נדרשת התאמה לחברת בית הספר ולדגשים החינוכיים-ערכיים של בית הספר והצוות המוביל תוך שמירה על מקדם גמישות נדרש, לעיסוק בתופעות מזדמנות לאורך התהליך. המסע מורכב מחמישה שלבי יסוד:
תכנון - בשלב התכנון שותפים כלל המשתתפים מעצבים את התהליך השלם. התכנון המשותף מעודד מעורבות של כלל השותפים להשגת המטרות בתהליך, שתוביל למחויבות.
הכנה - בשלב ההכנה כלל המורים המקצועיים והמחנכים בשכבת הגיל המשתתף במסע ייקחו חלק וינחו את תלמידיהם באיתור חומר וידע רלוונטי להבנת התופעות, ההתרחשויות ו'הסיפור' באזור מסלולי הסיור והאתרים בהם יבקרו במכלול ההיבטים (היסטורי, גיאוגרפי, ביולוגי, ספרותי, וכו). מוקדי הידע יהוו תשתית חיונית לנקיטת עמדה בשלבים הבאים.
'המפגש' - ההליכה בשבילים אל האתרים, המפגש בשטח, ההתבוננות בנוף מעמדת התצפית ימחישו הלכה למעשה את התופעות וההתרחשויות הנלמדות ויאפשרו למשתתפים מפגש בלתי אמצעי עם 'הסיפור', האתר והמפגש החברתי שיאפשר למשתתפים גילוי עצמי וצמיחה אישית.
סיכום ועיבוד - פעולות הסיכום והעיבוד חיוניות להבהרה מילולית לכל משתתף לצורך עיצוב הפרשנות האישית לתופעות וההתרחשויות אותן חווה. השיח במעגל מאפשר לכל פרט להציב את העצמי שלו בין רצף הדעות המושמעות בשיח ולעצב לעצמו דעה אישית מבוססת המתבססת על החוויה הקולקטיבית המתעצבת בשיח עם שאר המשתתפים בחוויה. התהליך מאפשר גיבוש דעה אישית 'בסביבת' הדעות הקבוצתית. תודעה חדשה - שינוי שהוביל התמרה.
מעשה - המעשה הינו ביטוי התנהגותי לתובנות האישיות של כל פרט מבין המשתתפים. בשלב זה הופך הפרט את הצהרותיו ודעותיו למעשה בפועל אשר מציב את התבטאויותיו במבחן המעשה במסגרת האחריות האישית אותה נטל המשתתף עם סיום התהליך.
המסע ו'האני מאמין' החינוכי של בית הספר 
התהליכים החינוכיים המתקיימים במסגרת המסע חושפים את התלמידים למצבים בלתי שגרתיים, במהלכם הם נדרשים התמודדות עם אתגרים פיזיים, קוגניטיביים, אינטראקציות חברתיות ואתגרים נפשיים. התהליך השלם מזמן אפשרויות מגוונות לשילוב מסכת הערכים והחזון החינוכי של בית הספר אלה צריכים להשתקף בבהירותם במהלך המסע. הדגשת הערכים בתהליך ייצרו שלם חינוכי מובנה ומשולב המדגיש את חיוניות המסע והחינוך לערכים בהוויה השוטפת של בית הספר. 
המפגש הבלתי אמצעי עם אתרי מורשת ואקטואליה מזמן התמודדות עם סוגיות ערכיות מתוך התרשמות ישירה ומעורבות רגשית. הבנת הסוגיות העולות בתהליך מקבלות משמעות רלוונטית לתלמידים. הדגשת הערכים המובילים מתוך חזון בית הספר במסע יקבלו משמעות עמוקה יותר בעקבות החוויה והדיון בהם. 
החינוך לערכים ולעיצוב הזהות האישית וההזדהות הקולקטיבית הם חלק אינטגראלי ממהות הפעילויות לקראת היציאה למסע, ומההתרחשויות המתקיימות במסע ובבית הספר בפעילויות הסיכום והעיבוד. המסע דורש מהמחנכים ומהמורים למקצועות הלימוד להיות אלה המחוללים את התהליכים החינוכיים לתפיסת המסע כיחידה שלמה ומשלימה אחת בהתאם לחזון החינוכי של בית הספר ולבטאו בהתנהגות של התלמידים והצוות. 
המסע ומקצועות הלימוד 
תכנים רבים שנלמדים בתוכניות לימודים הקיימות בבית הספר יכולים לבוא לידי ביטוי במסע. הם משתקפים ברובדי הנוף ומאפשרים למידה חווייתית-יישומית של מקצועות שונים לאורך התהליך. המסע כזירה ל"למידה מחוץ לבית הספר" מחזק את הבנת נופי הארץ ומשמעות האתרים שמשולבים במסלול הסיור. 
המסע יוצר זיקה מעשית בין החומר התיאורטי הנלמד בכיתה לתופעות וההתרחשויות הנחוות במסלולי הסיור למקצועות הלימוד המתקשרים לתהליך. פעילות זו מאפשרת לכלל המורים להשתתף בתהליך ולהעצים את תהליכי הלמידה החווייתית באמצעותו. ללמד במסגרת השיעורים את המושגים התיאורטיים בכיתה ולכוונם למיקוד והתבוננות במסגרת המפגש בשדה. בתוך כל אלה נכון יהיה לשלב קטעים מארון הספרים היהודי-ישראלי כגון התנ"ך המיצג את יסודות הקשר העמוק בין עם ישראל לארצו, ואת יסודות התרבות היהודית. שילוב מקצועות הלימוד (כגון: היסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות, ביולוגיה, אמנות וכו') ולימוד מתוך המקורות בתהליך על כל שלביו חיוני להעצמת המסע. הצגת קטעים מהמקורות וקריאה בהם באתרי התרחשות המאורעות ההיסטוריים שעיצבו את דמותו של העם בארץ על ידי המורים, מעצים את ההתרגשות ותחושת השייכות בצורה המוחשית ביותר. הפעולה מעצימה את הלמידה בעצם ההתבוננות ובקשר הבלתי אמצעי של התלמידים והמורים ב'מפגש' עם הסיפורים והדמויות. 
המסע והמיומנויות החברתיות
כדי להגיע ללמידה משמעותית חייבים להקנות מיומנויות חברתיות בסיסיות. התהליך החווייתי של הלמידה מהסביבה  מעורר רגשות שהם חיוניים להפנמת הנלמד ולאימוץ התובנות החדשות לעתיד. היות וכושרנו לחשוב וללמוד באופן משמעותי קשור באורח הדוק למצב הפיזי והרגשי שלנו, למידה משמעותית מחייבת את הצוות החינוכי להקדיש תשומת לב לכל ההיבטים הסביבתיים (הפיזי, החברתי, הקוגניטיבי והרגשי) שבהם מתרחשת הלמידה. 
כדי להצליח בתהליכים החינוכיים חייבים לתמוך בעשייה החינוכית-ערכית של בית הספר המבקש לקיימה גם מחוץ לכתליו. חייבים קודם כל ולפני הכל להעצים ולחזק את צוותי הניהול של בתי הספר ולשתף בכל שלבי התהליך גם את המורים-המחנכים והמורים למקצועות השונים כדי שיהיו חלק בבניית המודל של בית ספרם. כדי להצליח בכך הצוות הניהולי, הצוות החינוכי והתלמידים חייבים להיות מודעים, מעורבים ומחויבים לתהליך ולתוצריו. 
גישה 'המכבדת' את כל השותפים בתהליך החינוכי, מעצבת תפיסת עולם המעמידה את התלמיד במרכז התהליכים החינוכיים-ערכיים-חברתיים-לימודיים המפעילים בנפשו 'אני שלם', למיצוי מלוא יכולתו (הרגשית, הקוגניטיבית והפיזית) למימוש עצמי ורצון מחוזק להשתתפות בתהליך מתוך אמון.
ב'תכנית הליבה להכרת הארץ ואהבת מולדת' מוגדרים למסע נושאים תוכניים, לימודיים, חברתיים וערכיים שבהם צריך להתמקד המסע. ככל שהמסע יתקיים כאירוע חינוכי מתמשך עמוק ואמיתי, השפעתו תהיה רבה על הלמידה בבית הספר ותוצאותיה משמעותיים ורלוונטיים יותר לעולמם של התלמידים.
 'שיעור לחיים' בעקבות המסע
'שיעור לחיים' הוא תולדה של חוויית התנסות משמעותית של המשתתפים ביצירה משותפת כזו ששולחת אותם לתור אחר מהות זהותם ותודעתם העצמית ותמורותיה, שבסופה הם יחושו מסוגלות אחרת ומקצועיות גבוהה יותר, שינוי תודעתי והתנהגותי. השפעתן של הפעילויות לאורך החוויה נוגעת במקום 'עמוק' בזהות המשתתפים, מאפשרת גילוי עצמי ואימוץ דימוי עצמי חיובי מתוך המודעות החדשה ליכולות. ב'שיעור לחיים' מתקיים בדרך כלל תהליך הבניה קוגניטיבית של הידע בדרכים מגוונות, מתרחשת הבנה מושגית אשר בה המושגים הנלמדים והעובדות שנלמדו מהתבוננות בתופעות, בהתרחשויות ובמוצגים בשדה קשורים זה בזה במוחו של הלומד, בעקבות אותה חוויה ייחודית. 'שיעור לחיים' נוצר בתודעת המשתתפים ממכלול התובנות שהומשגו על ידם בעקבות חוויה משמעותית אותה יצרו יחד בפעילות אשר הוציאה אותם משגרת היומיום, טלטלה אותם ויצרה בחייהם שינוי תודעתי והתנהגותי.
חוויה כזו עשויה להיווצר כאשר התהליך החינוכי מזמן מפגש בין 'האני' (תפיסת הזהות, הדימוי העצמי והיכולות האישיות) של המשתתפים לבין משימות מאתגרות בהיבטים הפיזיים, הקוגניטיביים והרגשיים ומאפשר למשתתפים לבחור את עומק המעורבות שלהם בפעילות ואת מידת המחויבות והאחריות שאותן הם מעוניינים לקחת בתהליך. 
החוויה היא אירוע מרגש ומרשים במיוחד שקורה לאדם ומותיר בו רושם עז ועמוק זמן רב אחרי התרחשותו. ככל שבאירוע הנחווה מעורבים חושים והיבטים פסיכולוגיים רבים יותר, מועצמת ההתרגשות ורישומה של החוויה 'נצרב' בזיכרונו של האדם אף למשך כל חייו.  התייחסותו הסובייקטיבית של האדם למציאות הנשענות על עולם הרגשות שלו, כמוה כהתייחסות לעובדות בעבורו. החוויה בתהליך הלמידה וההפנמה של הדברים הנחווים על ידי התלמידים במהלך מסע או טיול מאתגר מתגבשים לזיכרון שמקבל משמעות בהקשר החווייתי הרחב, הפיזי, המנטאלי והרגשי. רלוונטיות הזיכרון מעניקה לו משמעות והקשר. אדם זוכר לא את מה שהיה אלא את מה שרלוונטי עבורו, מה שחשוב ומשמעותי עבורו. הפרשנות המוענקת לחוויה ש'נצרבה' בזיכרון הופכת אותה לחלק מהגדרת הזהות האישית ומעניקה לה משמעות של 'שיעור לחיים'. 
'שיעור לחיים' הוא אפוא תובנה חדשה שהתגבשה באדם מחוויית 'מפגש' משמעותי אשר יצר אינטראקציה בין העולם הפנימי לבין האירוע שהתרחש, עובד בתוכו וחולל הבנה אחרת של משהו בחיים. כלומר, חוויית 'מפגש' שמחוללת התמרה (מטמורפוזה) בחווה. 
תחושת התלמיד בעקבות מסע, שזימן לו מפגש ייחודי תשמר ברשומון חוויות אישי רב ממדי. מסע הנחווה מ'הסביבה' ומהמתרחש בנפש התלמיד ומשלב את ממדי הגוף והנפש בקרבו מעצימה את תחושת הסיעור הרגשית. בעקבות תחושת ההצלחה של עמידה במבחן הפיזי והצלחה באתגר קוגניטיבי, הצלחות (או הכישלון) גורמים לשינוי ולהתמרה אצל החווה. 
קידום מסעות באמצעות מורי של"ח וידיעת הארץ 
הפעולה מחוץ לכותלי בית הספר היא אירוע האוצר בחובו חוויה משמעותית והי חיונית לתהליכים החינוכיים גם אם היא מורכבת וכרוכה בו סכנה לתלמידים. היציאה למרחב השדה הפתוח נתפסת בצורה שונה על ידי כל אחד מן הגורמים המשתתפים בה: הנהלת בית הספר, מורים, הורים ותלמידים וביניהם גם צוות המורים המקצועיים לשל"ח וידיעת הארץ. מורה מיומן בידיעת הארץ ובשהייה בשדה אשר יעניק תמיכה לצוות החינוכי בבית הספר ולהנהלתו יקטין את התנגדויות של הצוות החינוכי והרתיעה מפני יציאה ממושכת ומאתגרת מבין כותלי בית הספר אל שבילי הארץ.
תשתית מקצועית תומכת בבית הספר חיונית כדי לקיים מסעות מתמשכים שיובילו את המשתתפים לחוויית מפגש משמעותית בשדה. לכן אגף של"ח וידיעת הארץ מפתח תוכניות, מקיים הכשרה והשתלמויות למורי של"ח וידיעת הארץ ולרכזי הטיולים, מפתח מתקנים ללינה בשדה, ומתאם בין הגופים ומוסדות לידיעת הארץ לקידום הנושא. למען השגת המטרות במישור החברתי-ערכי, הסביבתי והלאומי וכדי לקיום תוכניות חינוכיות שמשלבות פעילות בבית הספר, בכיתה ובשדה, במקצוע שבו מבנה הדעת משלב כמעט את כל תחומי הדעת, נדרש מורה בעל מגוון רחב של מיומנויות מקצועיות. לכן מורי השל"ח מוכשרים לתפקידם להוראה בכיתה, להדרכה ולהנחיה, ולאורך השנתיים הראשונות לפעילותם הם זוכים לליווי צמוד ותמיכה בבית הספר, בכיתה ובשדה. 
מורי של"ח וידיעת הארץ אשר הובילו מסעות ארוכים יותר (שלושה ימים) דיווחו על אווירה חדשה בקרב התלמידים ותחושה של העצמת התהליכים החינוכיים במסע, בהכנתו ובפעולות הסיכום והעיבוד. רבים ממנהלי בתי הספר ורכזי הטיולים הציבו את מסע 'כוכב של"ח' במרכז הפעילות החינוכית חברתית בבית הספר. מדיווחיהם עולה שהמסע שימש בעצם פעולה ייחודיות שאפשרה לכל תלמיד ולצוות החינוכי לבטא את יכולותיהם וכישוריהם והשפעותיו על אקלים בית הספר היו משמעותיות.
 העצמת מקצועיות המשאב האנושי והפעלתו 
מנהל בית הספר מוביל את התהליך הכולל ובו גם תהליך הכשרת הצוות החינוכי והעצמת יכולותיו המקצועיות להתמודדות עם המורכבויות של קיום 'מסע' נכון לתלמידים ולצוות החינוכי. לשם הובלת התהליכים למימוש התכנית החינוכית בבית הספר נדרש להקנות כלים באמצעות מורים ומנחים מקצועיים. הפעילויות להכרת הארץ ובכללן 'המסע' יספקו עוד נדבך במרכיבי תהליך להשגת המטרות החינוכיות ויהוו חלק בלתי נפרד מה 'אני מאמין' החינוכי של בית הספר. תהליכי הכשרה מובנים ושיטתיים יעצימו את יכולותיהם המקצועיות של 'חברת בית הספר' לתפקידי הנהגה והובלה של התהליכים לכדי הצלחה. בשל מורכבותה, כרוכה הפעילות במסע בתדרוך, הנחיה, הערכה ומעקב, כמו גם בהשתלמות מתמדת אודות המתחדש בשטח, בהיבטים של תוכן בטיחות ובטחון גם במסלולי הסיור.
כדי להעצים את התפוקות החינוכיות-ערכיות הגלומות במסע והשפעתם המכרעת וכדי להפכו ל'מסע' (רב ממדי) תרתי משמע, נדרשים: הנחייה, ליווי, תדרוך וסיוע למנהלי בתי הספר באשכול החינוכי, לרכזי הטיולים, אחראי הטיול והמורים המקצועיים. פעולות אלה חיוניות גם להעצמת הצוות החינוכי בבית הספר, קידום הפעילות השוטפת: טיפול וסיוע בפתרון בעיות בבית הספר הקטנת מרחב הזרות לקראת הפעילויות בשדה, יקטינו חששות ויצקו ביטחון עצמי בקרב הצוות המוביל. 
חניכת בתי הספר על ידי מורי השל"ח הותיקים והמדריכים (מנחי מורים) לביצוע התכנית תעניק למנהלי בתי הספר, רכזי הטיולים ואחראי הטיול תחושת ביטחון ומסוגלות. פעולות אלה יסייעו למיצוי מיטבי של הפוטנציאל החינוכי והמשאבים הכלכליים שיוביל את הצוות החינוכי והנהלת בית הספר להשגת המטרות שהוגדרו. 
תיעוד, בקרה, הערכה ומשוב מובנה של הפעילות המתרחשת בבית הספר ובשדה על ידי גורם מקצועי, יסייעו לבחון את התהליכים ולשפרם, כמו גם לניצול מיטבי של המשאבים ולשיפור התהליכים החינוכיים-ערכיים המתרחשים בבית הספר, בקהילה ובשדה. 
לסיכום
כדי לגרום לבני הנוער לבחור במדינת ישראל כמקום אשר בו הם ירצו לבנות את הבית והמשפחה שלהם, צריך לחזק פעילות המאפשרת גילוי עצמי המעצב תודעת זהות, הזדהות, זיקה והשתייכות. דהיינו טיפוח אהבת מולדת מעומקי הרגש וההכרה, חוויית התנסות משמעותית בין השבילים, האתרים וסיפורי העם בארץ. לטיפוח אקלים לימודי חברתי חיובי בבית הספר, חיוני ונכון יהיה לקדם 'מסעות' במערכת החינוך. הגדרתו ביעדי המשרד והצבת המסע במוקד העשייה החברתית-ערכית של בית הספר אותו יוביל הצוות החינוכי ולא כשירות חינוכי הנרכש מגורמי חוץ בלבד. כדי לקדם מסעות במערכת החינוך נידרש ביצוע מושכל בתהליך הדרגתי, אשר ילווה בהערכה ובקרה. התהליך מחייב תמיכה וסיוע למנהל בית הספר כדי שיוביל את הצוות החינוכי שלו, לביצוע המסע והפעילות בגישה אשר תעצים ותצמיח את הצוות החינוכי, התלמידים והקהילה. עוד נדרשת הכוונה והנחיה לעודד שותפות בעשייה מאגפי המשרד לצורך פיתוח והטמעת התוכניות והתכנים בבתי הספר. הוספת מורים לשל"ח עם ניסיון מקצועי ומיומנויות ביצוע בשדה  בתהליך הדרגתי תאפשר הגדלת היקף בתי הספר המשתתפים. 
קידום שיח המשתף את כלל חברת בית הספר בתהליך, לעידוד מעורבות ביצירת החוויה, המחויבות למסע והאחריות לקראת ה'מפגש' עם נופי המולדת, תעצים את התהליכים. 
קידום המסע מחייב סיוע להשלמת החלק החסר במשאבים על תשלומי ההורים אשר אינם מספיקים למימון המסע. שילוב טכנולוגיה מתקדמת ואמצעים רלוונטיים (מכלל המסכים החכמים) בתהליך הלמידה, יאפשרו לתלמידים ביטוי ומעורבות על מושגי חייהם.
על המסע להיות חלק אינטגראלי מהרצף הלימודי-חינוכי-ערכי המתקיים בבית הספר ומחוצה לו, אירוע שמשלב את כל הגורמים השותפים ומאפשר ביטוי לכל אחד מהם במרחב הפתוח. היציאה לשדה תהווה את שיאו של תהליך חינוכי ממושך ותעצים את תפקודו של בית הספר 'כבית'. 
היות והמיקוד בחברה המודרנית מכוון להגשמה עצמית, המאמץ האמיתי נעוץ אפוא ביכולת של המחנכים ומורי השל"ח וידיעת הארץ להוות מצפן מרחבי לדרך העשייה במסירות ולשלב בהובלה את התלמידים וההורים. הכוח אשר יניע את התהליכים החינוכיים להטמעה והעצמת הפרטים הלוקחים בהם חלק הם: ההתכוונות החינוכית-ערכית של הנהלת בית הספר והצוות החינוכי-מקצועי הפועל במסירות ומשפיע בכל שכבות הגיל בבית הספר.